ת"א
בית משפט השלום ירושלים
|
12478-06
02/05/2011
|
בפני השופט:
עירית כהן
|
- נגד - |
התובע:
עבדין סלימאן ע"י ב"כ עו"ד עאזם שאכר
|
הנתבע:
חשאן מדיקל סנטר בע"מ ע"י ב"כ עו"ד מאג'ד חמדאן וחליל ג'רייס ג'דעון
|
פסק-דין |
פסק דין
התובע אוחז בשיק על סך 98,298 ₪ אשר נמשך על ידי הנתבעת.
השיק נמשך לפקודת בית המרקחת דאנא עבור סחורות שרכשה הנתבעת מבית המרקחת.
אין מחלוקת כי השיק לא כובד על ידי הבנק בשל היעדר כיסוי מספיק.
אין גם מחלוקת כי בשלב מסוים הגיע מוחמד חרוב, אשר היה באותה עת אחד מבעלי המניות של הנתבעת אל מנהל בית המרקחת, שילם לו את תמורת השיק במזומן וקיבל לידיו את השיק.
לפי גרסת התובע, הנתמכת בגרסתו של מוחמד חרוב, התובע נתן לחרוב הלוואה בשווי השיק ובתמורה נמסר לו השיק.
לפי גרסת הנתבעת, מנהל הנתבעת, ד"ר סאלח חשאן, הוא זה שנתן את הכסף למוחמד חרוב, אשר העבירו לבית המרקחת, אולם חרוב השאיר את השיק בחזקתו במקום להחזיר אותו להנהלת החשבונות של החברה. עוד לטענת הנתבעת, חרוב, יחד עם התובע, מנסים להוציא ממנה כספים בדרך עקלקלה, על רקע של סכסוך בין חרוב לנתבעת.
במועדים הרלבנטיים היו מוחמד חרוב וד"ר סאלם חשאן בעלי המניות בנתבעת.
התובע הצהיר כי הוא מסר למוחמד חרוב הלוואה בשווי השיק (סעיף 2 לתצהיר) ובתמורה הופקד אצלו השיק (סעיף 3 לתצהיר).
מוחמד חרוב הצהיר כי הוא קיבל מהתובע הלוואה בשווי השיק, מסר את הכסף לבית מרקחת דאנא וקיבל את השיק, ובתמורה הפקיד את השיק בידי התובע, עד שהנתבעת תחזיר את הסכום (חרוב, סעיף 4 לתצהיר). עוד הצהיר חרוב כי: "סיכמתי עם מר חשאן כי סכום השיק יוחזר לי כדי להחזיר את ההלוואה לתובע, אולם מר חשאן שותפי לשעבר משך אותי ולא החזיר תמורת השיק עד לפירוק השיתוף ביננו, ולאחר פירוק השיתוף התחיל להתכחש לסכום השיק, ונסיונות להביא את הסכום בדרכי שלום מהנתבעת כשלו" (חרוב, סעיף 5 לתצהיר).
בחקירה הנגדית השיב התובע כי נתן את ההלוואה ללא עמלה (עמוד 3 לפרוטוקול). לשאלה מתי סוכם שחרוב יחזיר את ההלוואה השיב: "הוא אמר לי כאשר הוא ישיג את השיק". לשאלה מה כוונתו, השיב: "הכוונה כאשר יביא לי את הכספים בסכום השיק" (עמוד 3 לפרוטוקול).
מעדותו של התובע עלה כי לא סוכם מועד להחזרת ההלוואה ולא סוכמו תנאי ההלוואה (עמוד 3 לפרוטוקול). לפי עדותו, הוא הבין שכאשר הוא יבקש את הסכום, הוא יקבל אותו (עמוד 3 לפרוטוקול).
התובע העיד כי הוא חלפן כספים ולא התקשה לתת את ההלוואה לחרוב (עמוד 6 לפרוטוקול).
התובע נאסר לפני ארבע שנים ומאז הוא בכלא ולכן לא טיפל בקבלת הסכום (עמוד 3 לפרוטוקול).
מוחמד חרוב העיד אף הוא כי לא היו תנאים להלוואה. לפי עדותו הוא אמר לתובע שהוא יחזיר לו את הכסף כאשר המצב ישתפר (עמוד 14 לפרוטוקול). לשאלה האם סוכם על תשלום ריבית, השיב חרוב: "בהחלט שלא, סוכם בינינו שזו תהיה הלוואה לתקופה קצרה ואני אחזיר לו, לא היה מדובר לטווח ארוך" (עמוד 14 לפרוטוקול).
מוחמד חרוב הסביר שלא העלה את עניין השיק בהתחשבנות הסופית בינו ובין ד"ר חשאן שכן מדובר בחוב של החברה (עמוד 15 לפרוטוקול).
ד"ר חשאן הצהיר כי ביום 1.6.05 התקשר אליו איהאב גוזע, מנהל חברת דאנא, והודיע לו כי השיק חזר בשל אי כיסוי מספיק והוא הבטיח לו שישלח לו את הסכום במזומן עם מוחמד חרוב (חשאן, סעיף 12 לתצהיר).
לפי תצהירו, באמצע חודש יוני 2005 הוא נתן למוחמד חרוב את תמורת השיק וביקש ממנו למסור אותה לאיהאב גוזע ולקבל חזרה את השיק (חשאן, סעיף 13 לתצהיר).
סתירות התגלו בין הגרסאות השונות שמסר ד"ר חשאן.
בתצהיר שנתן בתמיכה להתנגדות לביצוע שטר הצהיר ד"ר חשאן שהוא שוחח עם התובע והתובע הודה שהוא קיבל את השיק ממר חרוב תמורת סחורה/עבודה שהוא ביצע/סיפק בשבילו (סעיף 19 לתצהיר מיום 27.3.06). עוד לפי אותו תצהיר, באותה שיחה הודה התובע מפורשות כי אינו מכיר את ד"ר חשאן (סעיף 20 לתצהיר מיום 27.3.06). בחקירה הנגדית השיב ד"ר חשאן שהוא לא דיבר עם התובע (עמוד 32 לפרוטוקול).